חג מתן סידן

29.05.2017 / פורסם בFront page posts, רפואה
shutterstock_540453118

שבועות הוא כידוע חג מאכלי החלב, המהווים את המקורות החשובים לסידן בגופנו. החוקרים עדיין לא הצליחו להחליט האם הסידן תורם לירידה בתמותה בכלל ולתמותה ממחלות לב וכלי-דם בפרט, אבל מה שבטוח: הוא תורם לבניית העצם ולהורדת הסיכון לשברים, וזו כבר סיבה טובה לצרוך אותו, במינונים המומלצים כמובן.

כשאומרים "שבועות" – אומרים מאכלי חלב, וכשאומרים מאכלי חלב – אחת האסוציאציות העיקריות היא סידן. ואכן, מוצרי חלב, יוגורט, וגבינות נחשבים לבעלי התרומה המשמעותית ביותר למאזן הסידן בגופנו.

הסידן (Calcium) הוא מינרל חיוני לגופנו. הוא דרוש לבניית עצמות ושיניים, פעולה תקינה של מערכת העצבים, כיווץ והרפיית שרירים, למערכת קרישת הדם והחיסון ולהפרשת הורמונים ואנזימים. בין היתר, משמש הסידן להעברת אותות חשמליים כחלק מפעילות הלב וחיוני בפעולת השרירים אשר מאפשרים ללב לתפקד כמשאבה.

מינון הסידן המומלץ ליממה עומד על 1,200 מיליגרם לנשים מעל גיל 51 ו-1,000 מיליגרם לנשים הרות ומניקות מעל גיל 19. צריכה מוגזמת ומזיקה של סידן נחשבת למינון יומי גבוה מ-2.5 גרם.

ומה הרפואה המודרנית אומרת בקשר לסידן?

ב-2015 פורסמו בכתב העת Journal ofbone and mineral research תוצאותיו של מחקר שכלל 41,514 איש (59% מהם נשים) בגילאי 69-40. המחקר הראה ירידה של 16% בסיכון לשברים ושל 8% בתמותה ממחלות לב וכלי-דם וירידה של 7% בתמותה כללית בקרב משתתפים אשר צרכו בתזונתם 1348 מ"ג סידן ליום בהשוואה לאלו אשר צרכו פי 3 פחות סידן (473 מ"ג בלבד).

מחקר נוסף, שהקיף כ-130 אלף משתתפים מכל המדינות בארה"ב ומסקנותיו פורסמו בתחילת 2016, הדגים הבדל בהשפעת הסידן בין נשים לגברים – בין אם נצרך במזון ובין אם כתוסף תזונה. בעוד שאצל נשים צריכת סידן הביאה לירידה בתמותה הכללית וספציפית לירידה בתמותה ממחלות לב וכלי-דם ללא קשר למינון, הרי שבקרב גברים שצרכו יותר מ-1,000 מ"ג סידן ליממה היא דווקא הביאה לעלייה בתמותה מסיבות אלו.

עם זאת, מחקר אחר, שפורסם בירחון היוקרתי British Medical Journal ב-2013, הגיע למסקנות הפוכות. במחקר שכלל 61,433 נשים ועקב אחריהן במשך 19 שנים, נמצא כי מינונים גבוהים של צריכת סידן במזון (מעל 1,400 מ"ג ליום), הביאו לתמותה כללית מוגברת ב-40%, תחלואה מוגברת במחלות לב וכלי-דם בכ-50%, ועלייה של יותר מפי 2 בסיכון למחלת לב כלילית, בהשוואה לקבוצה שצרכה רק 600-1,000 מ"ג סידן ביום. מה הביא למסקנות הפוכות לחלוטין במחקרים אלו? ייתכן שזוהי העובדה שהערכת רמת הסידן הנצרכת בוצעה באמצעות שאלונים על הרגלי התזונה של המשתתפים, שמהם הסיקו החוקרים על כמות הסידן היומית – שיטה שאינה מדויקת דיה.

מבולבלים? לא רק אתם. כדי לפתור את המחלוקת, ניסו חוקרים בתחום לעשות שימוש במחקרי מטא-אנליזה, כלומר איגוד של מספר מחקרים דומים וצירוף תוצאותיהם לכדי תוצאה אחת בעלת עוצמה סטטיסטית חזקה יותר בהשוואה לזו של כל מחקר בנפרד. עד כה פורסמו שני מטא-אנליזות שעסקו בשאלה: האם סידן משפיע על תמותה, ואם כן – באילו מינונים?

המטא-אנליזה הראשונה אשר שיקללה 22 מחקרים, לא מצאה קשר בין תמותה כללית לבין צריכת סידן בתזונה או לצריכת סידן בתזונה ותוספים גם יחד. עם זאת, היא הדגימה ירידה מזערית של 9% בסיכון לתמותה כללית בקרב אלו אשר צרכו סידן מתוספי תזונה. בנוסף, לא נמצא קשר בין מינון הסידן לבין השינוי בשיעורי התמותה הכללית.

מטא-אנליזה שנייה אשר שיקללה 23 מחקרים וסך של כ-750 אלף נבדקים מצאה דווקא כי יש קשר בין מינון הסידן לבין שיעורי התמותה ממחלות לב וכלי-דם: משתתפים אשר צרכו בתזונתם מינון שונה מ-800 מ"ג של סידן ליממה היו בסיכון מוגבר של עד 10% לתמותה ממחלות אלו, כלומר בסידן שאינו במינון זה טמונים גם יתרונות וגם חסרונות. כמו כן, מצאו החוקרים כי ככל שהייתה עלייה ברמת הסידן בתזונה, עד לרמת סף של 900 מ"ג ליממה, כך גם ירד הסיכון לתמותה כללית. עם זאת, צריכה של מעל 900 מ"ג של סידן ליממה בתזונה לא הביאה לירידה בתמותה הכללית. חשוב להדגיש כי במחקר זה לא נמצא קשר בין צריכת סידן כתוסף מזון לבין ירידה בתמותה כללית ותמותה ממחלות לב וכלי-דם.

אז מה השורה התחתונה?

לצד התרומה של סידן לבניית עצם והורדת הסיכון לשברים, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר דוגמת נשים הסובלות מאוסטאופורוזיס ונשים בגיל המעבר, ישנה מחלוקת בספרות המקצועית בנוגע להשפעתו של הסידן על תמותה כללית בכלל ותמותה ממחלות לב וכלי-דם בפרט, ודרושים מחקרים נוספים כדי לפתור סוגיה זו. מה בכל זאת מומלץ לעשות?

  1. הקפידי לצרוך תזונה רב-גונית המורכבת מכלל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים.
  2. אם אינך מצליחה לעמוד בהמלצות התזונה היומית של סידן, שקלי ביחד עם רופא/ת המשפחה ליטול תוסף תזונה המכיל סידן.
  3. הקפידי על פעילות גופנית – היא מחזקת את העצם והשרירים ותורמת לבריאות הלב.

 

חג שבועות שמח!

לכידה

נכתב על ידי יעקב (קובי) מגרלי, בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ותלמיד לתואר מוסמך בבריאות הציבור במסגרת מסלול MD/MPH

מקורות:

National Institutes of Health, https://ods.od.nih.gov/factsheets/Calcium-HealthProfessional/

 

1
Michaëlsson Karl, Melhus Håkan, Warensjö Lemming Eva, Wolk Alicja, Byberg Liisa. Long term calcium intake and rates of all cause and cardiovascular mortality: community based prospective longitudinal cohort study BMJ 2013; 346 :f228

 

2
Khan, B., Nowson, C. A., Daly, R. M., English, D. R., Hodge, A. M., Giles, G. G. and Ebeling, P. R. (2015), Higher Dietary Calcium Intakes Are Associated With Reduced Risks of Fractures, Cardiovascular Events, and Mortality: A Prospective Cohort Study of Older Men and Women. J Bone Miner Res, 30: 1758–1766. doi: 10.1002/jbmr.2515

 

3
Z. Asemi, P. Saneei, S.-S. Sabihi, A. Feizi, A. Esmaillzadeh, Total, dietary, and supplemental calcium intake and mortality from all-causes, cardiovascular disease, and cancer: A meta-analysis of observational studies, Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases, Volume 25, Issue 7, July 2015, Pages 623-634, ISSN 0939-4753

 

4
Wang, X.; Chen, H.; Ouyang, Y.; Liu, J.; Zhao, G.; Bao, W.; Yan, M., Dietary calcium intake and mortality risk from cardiovascular disease and all causes: a meta-analysis of prospective cohort studies. BMC Medicine 2014, 12 (1), 1-10.

 

5
Yang, B.; Campbell, P. T.; Gapstur, S. M.; Jacobs, E. J.; Bostick, R. M.; Fedirko, V.; Flanders, W. D.; McCullough, M. L., Calcium intake and mortality from all causes, cancer, and cardiovascular disease: the Cancer Prevention Study II Nutrition Cohort. The American journal of clinical nutrition 2016, 103 (3), 886-94. 6

 

כתיבת תגובה

TOP