בוחן כליות ולב: על שקרים שאנחנו מספרים לרופאים

24.12.2015 / פורסם ברפואה
תירוצים לרופאים

בסקר שנערך במרפאה בקליבלנד בשנת  2009 בקרב יותר מ-2000 מטופלים וכ-1200 אנשי צוות רפואיים, עלה כי 28% מהמטופלים הודו שהם משקרים לרופאיהם או לפחות לא מספרים להם את כל האמת.

מדהים, לא? זה שאמור לקבל מאתנו את כל הנתונים אודותינו במטרה ברורה לסייע לנו – לא מקבל מאתנו נתונים מדויקים. מי השקרנים הגדולים?

המטופלים בשכבת הגיל שבין 25 ל-34, ולפי סקר אחר שנערך באתר WebMD בשנת 2004 בקרב 1500 משתתפים – גברים נמצאים בסיכון כפול להיתפס בשקר על פני נשים.

למה אנחנו משקרים לרופאים?

מדוע אנחנו נוטים לסלף את האמת מול רופא שתפקידו לעזור לנו? למה אנחנו לא מגלים לו את כל האמת על הרגלי השתייה, האכילה, הפעילות הגופנית, השינה והתרופות שאנחנו נוטלים? ננסה להבין.

  1. הרצון לרצות את הרופא

 ד"ר קווין קמפבל, קרדיולוג מצפון קרוליינה, מסביר שהשקרים האלה הם ביטוי לטבע האנושי. הרופא נתפס גם אצל מבוגרים כדמות סמכותית ובכך מעורר את הצורך שלנו לרצות אותו. על כך מעיד ריח עשן הסיגריות שדבק בבגדי המטופלים בכניסתם לקליניקה בעוד הם טוענים כי הפסיקו לעשן, או העובדה שהמטופלים לא דייקו בכמות האלכוהול שהם שותים או בעקביות הפעילות הגופנית שלהם.

גם ד"ר ארין בראון, רופא ילדים מטקסס, מספר על חוויה דומה:"במקרה שלי המטופלים צעירים מדי מכדי לספר כמה הם שותים, אבל ההורים שלהם נותנים לי מידע לא מדויק לגביהם בכל מני נושאים רגישים שבהם הם לא בטוחים שההורות שלהם מספקת. כמו בנושאי הנקה, גמילה ממוצצים והזנה מבקבוקים. במקרה הזה הסיבה שההורים  משקרים היא חרדה משיפוט וביקורת".

הרופא הוא סוג של סמכות גבוהה שאנחנו רוצות לרצות "ולהיראות טוב" בעיניה, גם במחיר של אי דיוקים או תירוצים לרופא.

  1. הרצון לרצות את עצמנו

זה לא ממש שקר אם אנחנו מאמינים לזה בעצמנו, נכון? אנשים מפריזים בדיווח שלהם קודם בינם לבין עצמם ורק אחר כך מול הרופא. לקראת הביקור אצל הרופא, אנחנו נאלצים להתעמת עם עצמנו ועם השאלה כיצד אנחנו מנהלים את אורח חיינו ודבקים במטרותינו.

ואכן, רוב השקרים הם בעצם הפרזות בדיווח הנוגע לשמירה קפדנית על דיאטה, בדבקות בפעילות גופנית, ונטילת תרופות סדורה. אנחנו גם מסתירים התנהגויות מיניות שחשוב שהרופא ישמע עליהן, לפעמים כי לא נעים לנו מעצמנו.

  1. הפחד מהדיאגנוזה

לפעמים השקר הוא דווקא הפחתה בעוצמתן של תופעות. כמה כואב לנו דוקטור? פחות ממה שאתה חושב, כמה דם ראינו? ממש טיפה. אם יש הפחתה בתיאבון? לא דרמטי. השקרים האלה הם סוג של מגנון הגנה מפני דיאגנוזה מפחידה: אנחנו לא רוצים לעבור בדיקות שנראות מפחידות, להיכנס לאשפוז או לחשוש שיש לנו מחלה קשה. זו אחת הסיבות לכך שנשים שעוברות התקף לב מייחסות את התחושה הלא נעימה החזה ל"צרבת" ולא להתקף לב.

  1. הפחד מרישומים

 ישנם  גם מקרים שהשקרים משרתים מטרות טכניות. בין אלה ניתן למנות סיבות המניעות  אנשים כמו דאגה מרישומים רפואיים אלקטרוניים שעלולים לדלוף ולפגוע בסיכויי התעסוקה שלהם, או להגיע לידיים של חברות הביטוח ולהעלות את מחירי הפוליסה. מניע אחר הוא קבלה של חומרים משני תודעה שאדם מכור אליהם, או אפילו רצון לקבל תו חניה לנכים, למרות שאלה האחרונים הם המיעוט.

איך הרופאים מתמודדים עם השקרים?

נתחיל בזה שהרופאים יודעים שיש מטופלים המשקרים להם. באותו מחקר במרפאה בקליבלנד דיווחו  77% מהרופאים על חשדות בחלק ניכר מהמטופלים שלהם.

חלק מהרופאים אומרים שהם מחפשים סימנים של שקרים. הם התייחסו להיבטים גופניים במטופל כמו הימנעות מיצירת קשר עין, שינויים בקול ובאינטונציה  וסימנים שונים שיעידו על חרדה. במקרים שבהם קיים חשד לאי דיוק, הרופאים נוטים לשאול יותר שאלות ספציפיות ולהעמיק בחקירה עד שהם חשים שהפציינט דובר אמת. אכן, ההתמודדות מול התופעה דורשת מהרופאים מיומנות פסיכולוגית, רגישות, אמפתיה והבנה עמוקה של טבע האדם.

הסכנה האמיתית מתחילה שכאשר שקרו של המטופל לא מתגלה. כך, למשל מספר ג'פרי קין, רופא משפחה מדנבר, על מטופל שסבל מלחץ דם גבוה ושהיה נראה כי התרופות לא הועילו לו. הסיבה שהתרופות לא הועילו היתה כי המטופל  כלל לא נטל אותן – רק  דיווח כאילו כן. ד"ר קין שינה לו את המרשם לתרופה אחרת. גם זו לא עזרה כמובן – מאותה הסיבה. לאחר זמן מה, אותו מטופל נתקל בכתבה על מחלות לב שעוררה בו פחד והניעה אותו ליטול את התרופות שלו. אלא מה? מרוב בהלה הוא ערבב תרופות חדשות וישנות, דבר שהוביל ללחץ דם נמוך שלווה בעילפון. וזה היה יכול להיגמר באופן טראגי בהרבה.

מה עושים?

הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להסתיר את האמת על ההתנהגויות המביכות שלנו, עלולה להיות מסוכנת במיוחד כשאנחנו בקליניקה. עצם המודעות לנטייה זו, יכולה להפחית את התופעה. כאשר הרופא שואל אתכם שאלה, שימו לב למנגנוני הדחקה, חרדה והימנעות ונסו לזקק את תשובתכם כך שתשקף את המציאות. האמון ברופא הוא הבסיס למערכת היחסים שתוביל לטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם.

 

 

כתיבת תגובה

TOP