עישון פסיבי: מה מסוכן יותר – המרחב הציבורי או המרחב הפרטי?

מחקר שנעשה לאחרונה קבע שאחד מכל חמישה ילדים ובני נוער – מעשן. אך מה לגבי אלה שלא מעשנים ובכל זאת נחשפים לעישון?

חקיקה בנושא אזורים ציבוריים נקיים מעישון הביאה אמנם להפחתת החשיפה של האוכלוסייה לעישון כפוי (עישון פסיבי) במרחב הציבורי. אבל מה קורה במרחב הפרטי?

מדו"ח שרת הבריאות על העישון בישראל (2013) עולה כי כ-40% מהאוכלוסייה הבוגרת חשופים לעישון כפוי: כ-30% מהיהודים וכ-50% מהערבים. המקומות שצוינו כמועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי היו מקומות ציבוריים סגורים (כגון אולמות אירועים) וסביבות הבית. אז מי משפיע יותר: המרחב הציבורי או המרחב הפרטי? ומי משפיע יותר באותו מרחב פרטי – האמא המעשנת או האבא המעשן? מחקר בדק זאת ומצא ממצאים מרתקים.

עישון פסיבי במרחב הפרטי

כדי לבדוק את חשיפתם של לא מעשנים לנזקי עישון בודקים את רמת הקוטינין בשתן שלהם. הקוטינין הוא תוצר לוואי של ניקוטין והימצאותו בשתן אצל לא מעשנים מעידה על עישון פסיבי.

בהשוואת הערכים של קוטינין בשתן  אצל ילד ששני הוריו לא מעשנים, לעומת הערכים אצל ילד שחשוף לעישון בבית, עולות העובדות הבאות (איור 1):

• בקרב ילדים החיים בבית שבו האב מעשן, נמצאו ערכים הגבוהים פי 2.9 ביחס לילדים החיים בבית שבו האב אינו מעשן.

• בקרב ילדים החיים בבית שבו האם מעשנת, נמצאו ערכים הגבוהים פי 6.4 ביחס לילדים החיים בבית שבו האם אינה מעשן.

• בקרב ילדים החיים בבית שבו שני ההורים מעשנים, נמצאו ערכים הגבוהים פי 8.9 ביחס לילדים החיים בבית שבו ההורים אינם מעשנים.

• בקרב ילדים אשר האדם המטפל בהם מעשן, נמצאו ערכים הגבוהים פי 5.4 ביחס לילדים החיים בבית שבו המטפל בהם אינו מעשן.

• בסך הכול, בקרב ילדים שגדלו בבית שבו מישהו מעשן ברוב ימות השבוע, נמצאו ערכי קוטינין גבוהים פי 7.3 בממוצע מאלו של ילדים החיים בבית נקי מעישון.

איור 1: רמות קוטינין בילדים שאינם מעשנים בגילאים 15-4, לפי מצב העישון של ההורים והמטפלים בילד

מקור: Passive Smoking and Children, Royal College of Physicians, 2010

גם גיל הילדים והמצב הסוציו אקונומי בבית משפיעים:

ילדים צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר: החשיפה לעישון פסיבי בקרב ילדים בני ארבע הראתה ערכי קוטינין גבוהים פי 1.4 לעומת ילדים בני 15.

אבטלה: ילדים הגדלים בבית שבו ראש המשפחה מובטל, חשופים לעישון פסיבי יותר מילדים שהגדלים בבית שבו ראש המשפחה עובד.

השכלה: ילדים שלהוריהם לא היו תעודות מקצועיות או השכלה תיכונית חשופים יותר מילדים שלהוריהם השכלה גבוהה.

עישון פסיבי אצל ילדים: זה כזה נורא?

דוחות מקצועיים שונים קבעו שישנו קשר הדוק בין החשיפה לעישון כפוי ובין מחלות שונות בילדים. כך למשל, עישון של הורים במהלך ההיריון ולאחר הלידה מביא לסכנה ממשית לבריאות הילדים:

• מעלה פי 3 לערך את הסיכון למוות בעריסה.

• מעלה פי 2.5 לערך את הסיכון של הילד לחלות בזיהומים של דרכי הנשימה התחתונות ובמיוחד של ברונכיטיס.

• מכפיל את הסיכון  לאסטמה בעיקר בשנתיים הראשונות לחיי הילד.

• מעלה ביותר מפי 2 את הסיכון לחלות בדלקת קרום המוח בילדים ונוער עד גיל 18.

• מעלה את הסיכון לדלקת אזניים תיכונה ולפגמים בתפקודי הריאות בילדים.

חשוב לזכור שהאחריות ההורית רק מתחילה בהבאתו של הילד לעולם. היא נמשכת גם בעת גידולו ומחייבת את ההורים לעשות הכול כדי לקיים עבורו סביבת חיים בריאה ומוגנת שתשפיע על בריאותו למשך כל חייו.

הילד שלכן יעשן עישון פסיבי מספיק במרחב הציבורי. לפחות בבית תנו לו מרחב בטוח.  למידע נוסף על יצירת מרחב ביתי נקי מעישון

הכותבת : ד״ר אסנת קידר, מנהלת תחום קידום בריאות במרכז לבריאות לב האישה