יושבת?

14284958_10154493369614889_421925343_o

אז קומי! לפחות להפסקה יזומה של כמה דקות, לפני שאת חוזרת לשבת מול המחשב או על הספה מול הטלוויזיה או בכל מקום אחר. כך תתמודדי עם היושבנות – כן, יש מילה כזאת – שהיא אחת הרעות החולות (והמסוכנות) של העידן המודרני.

 

בואו נעשה רגע חישוב פשוט: אם אדם ישן בממוצע 7 שעות בלילה (הלוואי על כולנו),  יש לפניו 17 שעות של ערנות ביום. כיצד הוא מנצל אותן? נניח שמדובר באדם פעיל, ספורטיבי, כזה שמתעורר השכם בבוקר ויוצא להליכה, או אפילו ריצה, בת 45 דקות ואולי אף שעה. מרשים, נכון? אבל רגע, מה קורה לו בהמשך היום?

לאחר המקלחת , הגיבור – או הגיבורה – שלנו יושב ברכב או בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה, מתיישב מול המחשב במשך רוב שעות היום, חוזר הביתה בנסיעה במצב ישיבה, מתיישב לאכול ארוחת ערב, ואז זוכה סוף סוף לשבת מול הטלוויזיה או לקרוא ספר טוב למשך שלוש שעות נוספות עד שהוא חוזר לישון. האם זהו אכן אדם פעיל?

יוֹשבָנוּת הוא מושג המתאר התנהגויות אשר גורמות לגוף להפעיל מעט אנרגיה וכוללות זמן ישיבה ממושך, בין בעת נסיעה ובין בעבודה או בבית. יש להבדיל בין חוסר פעילות גופנית לבין יושבנות. קחו לדוגמה עקרת בית שאינה עוסקת בפעילות ספורטיבית, אבל עוסקת בעבודות הבית מספר שעות ביום. אישה זו אינה פעילה גופנית אך גם אינה יושבנית. לעומתה, אישה שרצה מדי בוקר 5 ק"מ אבל יושבת לאחר מכן במשרד למשך 8 שעות – היא פעילה גופנית אך יושבנית.

למה יושבנות צריכה להטריד אותנו? מפני שמחקרים מצביעים על העובדה כי יושבנות מהווה גורם סיכון בפני עצמו למחלות כרוניות כגון מחלות לב ,סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. הקשרים נצפו חזקים יותר אצל נשים מאשר גברים. במחקר שבוצע במהלך השנים 2006-1993 בקרב 69,766 נשים ו-53,440 גברים, נמצא כי נשים שלא היו פעילות גופנית וישבו מעל 6 שעות ביום היו בסיכון מוגבר ב- 94% למות בתקופת המחקר מאשר הנשים שהיו פעילות וישבו פחות מ-3 שעות ביום. במקביל, בקרב הגברים הסיכון שלהם היה מוגבר ב- 48% בלבד.

לצערנו, אם נסתכל על עצמנו ועל הסביבה הקרובה אלינו, נראה כי גם אנחנו והילדים שלנו נכנסים לקטגוריה הזאת של אורח חיים יושבני. כולנו ראינו את הילדים שלנו בחופש הגדול רובצים מול משחקי המחשב והטלוויזיה למשך שעות ביום. ובינינו? גם לנו לא ממש מתחשק לזוז בחודשי הקיץ החמים, ואנו מעדיפים לרבוץ עם ספר, לפטופ, סמרטפון או מול הטלוויזיה מאשר לצאת לפעילות מחוץ לבית.

למזלנו, יש תרופה ליושבנות: מחקרים שהשוו בין קבוצות אשר עשו הפסקות יזומות בזמן הישיבה וקמו למספר דקות בכל כמה שעות מול קבוצת ביקורת שלא עשתה הפסקות יזומות, הראו  כי בקבוצה שעשתה הפסקות יזומות נצפה היקף מותניים קטן יותר ו- BMI, טריגליצרידים וגלוקוז נמוכים יותר יחסית לאנשים שלא עשו הפסקות יזומות.

מחקר שבחן מחקרים קודמים על אוכלוסייה של מעל מיליון נחקרים גילה כי ניתן לפצות על שעות יושבנות באמצעות פעילות גופנית בעצימות בינונית למשך 75-60 דקות ליום. זוהי כמות כפולה בהשוואה להמלצות הקיימות היום, של 150 דקות פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע.

אותו מחקר הראה כי ניתן לפצות על יושבנות  על ידי פעילות גופנית – אך לא כאשר מדובר ביושבנות הכרוכה בצפייה מרובה בטלוויזיה. כנראה שהסיבה לכך היא התוספת של הנשנושים בזמן הצפייה בטלוויזיה או שבזמן צפייה בטלוויזיה אנו קמים פחות פעמים מהספה מאשר במשרד.

לסיכום: יושבנות היא גורם סיכון בפני עצמו למחלות לב וסכרת. השתדלו לשבת פחות, ואם אתם מוכרחים לשבת במקום העבודה, עשו  הפסקות יזומות מדי שעה-שעתיים. בזמן הצפייה בטלוויזיה קומו והתמתחו בזמן הפרסומות, והכי חשוב: פעילות גופנית מורידה את הסיכון ללקות במחלות הנגרמות בעטיה של היושבנות.

ועכשיו – לקום בבקשה!

 

נכתב ע"י סימא ווצלר, מקדמת בריאות בקהילה

 

 

 

כתיבת תגובה

TOP