לחיות עם הרוצח השקט

11.06.2017 / פורסם בFront page posts, רפואה
לחיות עם הרוצח השקט

יתר לחץ דם נחשב לגורם סיכון משמעותי לתחלואה ומוות. הוא זכה גם לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט" בשל העובדה שפעמים רבות הלוקים במחלה אינם מודעים לכך. עם זאת, מדובר בתופעה נפוצה ביותר – מעל לחצי מהאוכלוסיה בגילאי 65 ומעלה, כמיליון ישראלים, סובלים מיתר לחץ דם.

אז מדוע ה"רוצח השקט" הוא כל כך מסוכן ובעיקר –
כיצד אנו מטפלים בו  ומהן מטרות הטיפול?

הרצוי, המצוי ומה שביניהם

מהו בעצם לחץ הדם ומהם הערכים המרכיבים אותו?

ומהו יתר לחץ דם?  אדם הסובל מיתר לחץ דם הוא מי שלחץ הדם הסיסטולי שלו גבוה מ140 ו/או לחץ הדם הדיאסטולי גבוה מ-90.בקצרה, לחץ הדם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם שבהם הוא זורם. הוא מתחלק לשני ערכים – סיסטולי (הלחץ הנובע מהתכווצות שריר הלב) ודיאסטלי (הלחץ הנובע מהרפיית שריר הלב), כאשר הערכים האופטימלים הם מתחת 120 מ"מ כספית ומתחת ל-80 מ"מ כספית בהתאמה. מקובל לכתוב את שני הערכים יחדיו בצורה הבאה: 120/80.

יתר לחץ דם מתחלק לשלוש דרגות חומרה, כאשר כל עלייה בחומרה מובילה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ועוד.

מעניין לגלות כי עד גיל 65 שיעור הגברים הסובלים מיתר לחץ דם גבוה מזה של נשים ואילו בגיל 65 התמונה מתהפכת: 60% מהנשים סובלות מיתר לחץ גבוה לעומת 51.6% מהגברים.

לכידה

מדוע חשוב לטפל ביתר לחץ דם?

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2016, מחלות לב וכלי דם הן הסיבה מספר 1 למוות ברחבי העולם. תחת הגדרה זו של מחלות ניתן למצוא את אוטם שריר הלב (או בשמו המוכר יותר: התקף לב), אי ספיקת לב, אירועים מוחיים ופגיעות כלייתיות.

מספר מחקרים הוכיחו כי טיפול ושליטה ביתר לחץ הדם מובילים לירידה של כ-50% בסיכון היחסי לאי ספיקת לב, 40-30% בסיכון היחסי לשבץ ו25-20% בסיכון היחסי לאוטם שריר הלב.

אז איך אנחנו מתמודדים איתו?

הטיפול האולטימטיבי ליתר לחץ דם הוא… מניעה. נסביר: ליתר לחץ דם סיבות רבות ומגוונות. גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית, מוצא – כולם בעלי השפעה על הסיכון לחלות, אך הגורמים הללו אינם בשליטתנו. לעומת זאת, גורמי סיכון משמעותיים הנובעים מאורח החיים המערבי כגון השמנה, סכרת, חוסר פעילות גופנית, תזונה עתירת מלחים ועישון – ניתנים למניעה. הקפדה על אורח חיים בריא הוכחה כמורידה את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם.

כל זה נכון כמובן גם עבור מי שכבר אובחן כסובל מיתר לחץ דם. שיפור אורחות חיים, הכולל בין היתר מעבר לתזונה נכונה, הפסקת עישון ופעילות גופנית – הוכח כיעיל בהורדת לחץ הדם ובמקרים מסוימים אף ניתן להסתפק בו בלבד. אבל במקרים רבים, כאשר יש אבחנה של יתר לחץ דם, קיים צורך בשילוב של טיפול תרופתי, שלעיתים כולל שתי תרופות שונות ואף יותר, כפי שיומלץ על ידי הרופא המטפל. לפעמים הטיפול באמצעות מספר תרופות העובדות במנגנונים שונים במינונים קטנים או בינוניים – עדיף על הטיפול באמצעות תרופה אחת או שתיים במינונים גבוהים.  כך השליטה בלחץ דם טובה יותר ועם פחות תופעות לואי.

באופן כללי, המטרה בטיפול היא להוריד את ערכי לחץ הדם אל מתחת ל-150/90 במטופלים מעל גיל 60 ואל מתחת ל-140/90 במטופלים מתחת לגיל 60. לעיתים קיימים שיקולים נוספים שמשנים את ערכי המטרה, כגון מחלות נוספות. לדוגמה, בחולי סכרת ובחולים במחלת כליות כרונית, בדרך כלל המטרה היא להוריד את לחץ הדם אל מתחת ל-140/90 גם בחולים מעל גיל 60.

כדאי להפנים כי הטיפול ביתר לחץ דם, למעט במקרים חריגים, הוא טיפול לכל החיים. היות שהמחלה "שקטה" וללא תסמינים בתחילה (ולעיתים אף במשך שנים) יש לא מעט חולים המתקשים להתמיד בטיפול הממושך. לפעמים, כשהלחץ דם מתאזן בעקבות הטיפול התרופתי, אנשים נוטים לחשוב שהם כבר לא סובלים מיתר לחץ דם ולכן אפשר להפסיק את הטיפול.  חשוב לזכור כי על אף הקושי להתמיד בטיפול – הוא בעל חשיבות רבה, כפי שניתן להיווכח מהנתונים שהצגנו כאן.

לסיכום: למרות היעדר התסמינים בעיקר בתחילת הדרך – חובה להתייחס בכובד ראש ליתר לחץ דם ולזכור כי מדובר במחלה שעלולה ללוות אותנו כל החיים. לשיפור באורחות החיים כגון פעילות גופנית, דיאטה בריאה ודלת מלח והפסקת עישון – יש חשיבות רבה, הן כדי למנוע יתר לחץ דם והן כדרך טיפול בו. זאת, בנוסף לחשיבות הרבה של הטיפול התרופתי.

נכתב על ידי שירה בן פורת, סטודנטית לרפואה שנה רביעית באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה.

 

מקורות:

ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, החברה ליתר לחץ דם בישראל. "הנחיות קליניות לאבחון וטיפול ביתר־לחץ־דם במבוגרים" (2013).

 

1
משרד הבריאות, חטיבת הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות מחלות. "סקר בריאות לאומי בישראל INHIS-2" (2012).

 

2
WHO, media centre. “Cardiovascular diseases” (2016).

 

 

3
Bangalore, Sripal, Jie Qin, Sarah Sloan, Sabina A. Murphy, Christopher P. Cannon, and PROVE IT-TIMI 22 Trial Investigators. "What is the optimal blood pressure in patients after acute coronary syndromes?." Circulation (2010): CIRCULATIONAHA-109.

 

4
James, Paul A., Suzanne Oparil, Barry L. Carter, William C. Cushman, Cheryl Dennison-Himmelfarb, Joel Handler, Daniel T. Lackland et al. "2014 evidence-based guideline for the management of high blood pressure in adults: report from the panel members appointed to the Eighth Joint National Committee (JNC 8)." Jama 311, no. 5 (2014): 507-520.

 

5
Trialists’Collaboration, Blood Pressure Lowering Treatment. "Effects of different regimens to lower blood pressure on major cardiovascular events in older and younger people: meta-analysis of randomised trials." Bmj 336 (2008): 1121-3

 

6

כתיבת תגובה

TOP